דלקיה אנרגיה ושירותים בע"מ נ' אל-בן חברת רכוש והשקעות בעמ

החלטה

בפני הונחה בקשה למחיקת כותרת, ביחס לתביעה שהוגשה בסדר-דין מקוצר.

התביעה הועמדה על סך של כ- 510,000 ₪ ועוסקת בטענות להפרת הסכם מצד הנתבעת.

לפי האמור בתביעה, חתמו התובעת והנתבעת ביום 11.01.10 על הסכם התקשרות למתן שירותי תחזוקה וחיסכון באנרגיה (נספח 3). תמורת התחזוקה היה על הנתבעת לשאת בתשלום חודשי בסכום של כ- 88,000 ₪ + מע"מ. בנוסף, קבועה בהסכם התחזוקה חובת תשלום בגין שירותים נוספים או שעות נוספות וחלקי חילוף.

לטענת התובעת, נותר חוב בגין שירותים וחלפים לשנים 2011 ו- 2012, כאשר בתחילת שנת 2012 (פברואר 2012) שלחה התובעת הודעה על סיום ההסכם עם הנתבעת.

במחצית השניה של שנת 2012, התקשרו התובעת והנתבעת בהסכם שירות למתקן מיזוג אוויר.

עם זאת, לא הצליחו הצדדים לגשר על הפער בעניין החובות שנותרו, כמתואר לעיל.

פירוט החוב הוצג בסעיף 17 לכתב התביעה, כאשר 85% ממנו מהווה שכר העבודה, לפי האמור בכתב התביעה.

בסעיף 18 לכתב התביעה הוצג פירוט החוב בגין רכישת חלפים וביצוע העבודות שאינן במסגרת הסכם התחזוקה והשירות.

בסעיף 19 לכתב התביעה הוצג פירוט חוב שעות העבודה הנוספות ו/או שירות אחר נוסף, כדוגמת מלצרות.

בסעיף 20 לכתב התביעה, נדרש שכר עבור עובדים שהתווספו ושאינם כלולים בהסכם התחזוקה.

בסעיף 21 לכתב התביעה נדרש תשלום עבור ביצוע עבודות נרחבות, שאינן חלק מהשירותים, כפרויקטים נפרדים.

הנתבעת עותרת כאמור למחיקת הכותרת ולחילופין, למתן הרשות להגן. לפי האמור בבקשה, הסכומים הנתבעים בכתב התביעה אינם מבוססים על מסמכים בכתב. ההסכמים שצורפו אינם קובעים את גובהו של החוב והחשבוניות שצורפו אינן חתומות על-ידי הנתבעת.

גובה התשלום החודשי השתנה, לדבריה מפעם לפעם והוא מורכב מפרמטרים רבים.

לגופם של דברים טענה הנתבעת, כי סכום החוב פחות מ- 380,000 ₪. מאידך טוענת היא לקיומו של חוב כלפי התובעת, כסכום המתקרב ל- 1,600,000 ₪, כך שלזכותה הפרש עצום.

סבורני, כי התביעה איננה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

הכלל הוא, כי די בכך שחלקים מסוימים מכתב התביעה אינם עומדים בדרישת הקציבות והחישוב האריתמטי הנובע מהסכמה חוזית כדי לפסול את התביעה בכללותה מהגשה בדרך זו.

במקרה שבפני מציינת התובעת עצמה, כי כתב התביעה כולל חובות בעניין נושאים שאינם חלק מן המערכת ההסכמית שבין הצדדים. כך לדוגמא, נדרש תשלום עבור מה שהיא מכנה "פרויקטים נפרדים". ביחס לכך לא פורטה דרך החישוב החוזית בכתב התביעה. לפיכך, הגם שקיים פירוט בעניין התשלום הבסיסי של הסכם התחזוקה (88,000 ₪ + מע"מ) והתשלום עבור החלפים, וכו'.

עדיין, יש בחוסר הקיים כדי לפסול את התביעה כולה מהגשה בסדר דין מקוצר.

אני מודעת לכך שלבקשת הרשות להגן קיימת לכאורה הודאה חלקית בסכום התביעה ואולם, עדיין, טוענת הנתבעת לקיזוז ברמת הפירוט הנדרשת, כך שבכל מקרה, אין מקום למתן פסק-דין חלקי ביחס לבקשת הרשות להגן, לו היינו דנים בה.